גזר דין בתיק תפ"ח 32168-03-11

א.         מבוא:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן, עבירות לפי סעיפים 300(א)(2), 404, 383(א)(1), 257(2) ו- 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז -  1977, קרי, רצח, דרישת נכס בכוח, גניבה, בריחה ממשמורת חוקית והפרת הוראה חוקית.

כעולה מהסדר הטיעון, סוכם כדלקמן:

"[...]4. מוסכם בזאת על הצדדים כי בית המשפט הנכבד יטיל על הנאשם עונש של מאסר עולם בגין עבירת הרצח בכוונה תחילה

...

5. בנוסף למאסר העולם, בית המשפט  הנכבד יטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל בגין העבירות הנוספות המיוחסות לו בכתב האישום, כאשר עונש זה ירוצה בחופף למאסר העולם כמפורט בסעיף 4 לעיל".

ב.         עובדות כתב האישום:

כרקע לאמור בכתב האישום צוין כי במועדים הרלוונטיים התגוררה נדיה ולנקינה (להלן: "המנוחה") בדירה שכורה ברח' שלמה המלך 53, בשכונת נווה דוד בחיפה (להלן: "הדירה").

בתאריך 16.12.10 ברח הנאשם ממוסד "אילנות", בו שהה מכוח צו בית משפט בגין עבירות עוון.

בתאריך 21.12.10 בשעות הערב, הגיע הנאשם לחיפה ופגש את המנוחה. בין השניים התפתחה שיחה שבמהלכה סיפר לה כי אין לו היכן להתגורר בימים הקרובים, המנוחה הציעה לו להתארח בדירתה, באם לא ימצא מקום ללון בו, ומסרה לו את מספר הטלפון שלה. לאחר מכן, נפרדו דרכיהם של השניים.

בהמשך, בשעות הלילה, ולאחר שיצר קשר עם המנוחה, הגיע הנאשם לדירתה, סיפר לה כי הוא צפוי לקבל כספים בימים הקרובים, ונשאר ללון שם מספר ימים.

בתאריך 26.12.10, בשעות הערב, הודיעה המנוחה לנאשם כי אם לא יקבל כסף עד למחרת היום,  יהא עליו לעזוב את הדירה.

מיד לאחר מכן, נכנסה המנוחה להתקלח בחדר האמבטיה, בשלב זה הצטייד הנאשם בסכין גדולה (להלן: "הסכין") והמתין למנוחה כשיצאה מהמקלחת, הצמיד את הסכין אל גבה בחוזקה, תוך שהוא מוביל אותה לחדר השינה, איים עליה כי אם לא תשתוק, ידקור אותה.

בהמשך צויין בכתב האישום, כדלקמן:

"בהיותם בחדר השינה, דחף הנאשם את המנוחה לעבר המיטה, קשר את ידיה זו לזו מאחורי גבה, כופף את רגליה לאחור וקשר גם אותן זו לזו. המנוחה שאלה את הנאשם לפשר מעשיו, ובתגובה סטר לה הנאשם והורה לה לשתוק. לאחר מכן, קרב הנאשם את ידיה הקשורות של המנוחה אל רגליה הקשורות וחיבר ביניהם באמצעות כבל חשמל אותו קשר לידיה ולרגליה. הנאשם כרך צעיף סביב צווארה של המנוחה, הידק אותו לצווארה וקשר אותו, כאשר את קצהו האחד של הצעיף קשר לאמת ידה השמאלית. הנאשם סתם את פיה של המנוחה על ידי כך שהכניס לתוכו פיסת בד וקשר מגבת סביב החלק התחתון של פניה, כך שהמגבת כיסתה את פיה. הנאשם הידק את הקשרים שקשר בידיה ורגליה של המנוחה באמצעות חוטי ניילון. כל זאת עשה הנאשם בכוונה להמית את המנוחה ולהמשיך להתגורר בדירה.

לאחר מכן, יצא הנאשם מחדר השינה, סגר אחריו את הדלת, והותיר את המנוחה כשהיא אינה יכולה להתנגד, להשתחרר ולהזעיק עזרה".

עוד מפרט כתב האישום כי בסמוך לאחר צאתו מחדר השינה, הנאשם גנב מארנקה של המנוחה כסף מזומן בסך 1,200 ש"ח וכן את כרטיס האשראי שלה (להלן: "הכרטיס") ובאותו ערב, משך מחשבונה, באמצעות הכרטיס, כסף מזומן בסך 200 ש"ח וזאת, לאחר שבמהלך האירועים המתוארים לעיל "אילץ את המנוחה בכוח למסור לו את הקוד הסודי של הכרטיס בכוונה לגנוב את כספה".

בתאריך 27/12/10 הנאשם גנב מדירתה של המנוחה את מכשיר הפלאפון הנייד וכן שרשרת וטבעת זהב השייכים לה, אותם מכר במועד מאוחר יותר.

הנאשם המשיך להתגורר בדירת המנוחה עד לתאריך 17/01/11.